@שמול
אני מבין ומכבד את המקום שממנו אתה כותב. כשנוגעים ביסודות החינוך והאמונה, טבעי שזה מעורר כובד ראש וחשש, כי כולנו רוצים לשמור על קדושת התורה והמסורת.
עם זאת, חשוב להבחין בין יסודות האמונה וההלכה לבין ראייה מפוכחת של המציאות:
לגבי איסור החפצא והמציאות:
מבחינתי, העניין פשוט משת סיבות: ראשית, הרב שלי אינו רואה ב-AI איסור חפצא וזה מספיק מבחינתי. שנית, המציאות בשטח מוכיחה זאת - נשות אברכים ויראי שמים עובדות עם הכלים הללו ביום יום, ובאיסור תורני או חפצא ברור (כמו מאכלות אסורות) אף אחד לא היה מעגל פינות מה שמלמד שזה שטח אפור "גברא".
לגבי התורה:
התורה היא המסגרת המוחלטת וכללי המשחק של חיינו. שרשרת המסורת רב מפי רב עד הר סיני היא היסוד.
כיוון שהרב שלי מחזיק במסורת חכמה אלוקית מהקב"ה, הוא אינו חושש מבירור, משאלות או מאתגור היסודות או שיאתגרו אותו עצמו.
אדרבה, דרכה של תורה היא "הפוך בה והפוך בה דכולה בה" כשיש תורה כל כך אינסופית, דווקא מתוך עמל והבנה עצמאית האדם מוצא את חלקו בתורה.
בנוגע לחשיבה עצמאית מול המסגרת ("בשנייה מאבדים עולם הבא"):
אין צורך להיבהל. המסגרת התורנית הרחבה איתנה ואמיתית, גדולי הדורות כבר ביררו יסודות עמוקים ואנחנו סומכים עליהם בלב שלם.
גם אם אנחנו לא בדיוק מבינים הכל.
במקביל, חשיבה עצמאית ועומק רעיוני הם ערך תורני מהותי גם אם לא כל אחד בשל לזה ולא לכל אחד זה מתאים כמו שלא כל אחד מיועד להוראה, ואין בכך שום פחיתות כבוד.