@המתכנת-הראשי תקשיב זה פלא פלאים
כל הכבוד...
אם תוכל להטמיע את הניקוד בצורה שיכולו לסמן מילה ויצופו הצעות למטה של ניקוד ולא רק את כל הטקסט זה יכול להיות טוב
כמו"כ לעשות רשימה של מילים שמראש מגיעות מנוקדות כמו הקש וכו שתמיד יש טעות בזה
למי שמעוניין יצרתי לינק קצר לזה: link.tz/tts
כדי שזה יפעל על הודעת הקרדיט של ימות צריך רק את מספר ההודעה של הקרדיט..
אני צוחק (;
תודה פיתוח מושלם!!
@lavitoren-הטי-ל לא הבנתי חח אתה מתכון לרמת עריכה של הפוסט..
@lavitoren-הטי-ל קיצורים שמורים בדפדפן זה אופצייה לשמור אתרים בשורת המשימות של הדפדפן בחלק העליון
@lavitoren-הטי-ל
לי יש משהו פשוט יותר
כל הקישורים שמורים בדפדפן תיקיות בתוך תיקיות לפי קטגוריות
אם מישהו יעשה מדריך איך מייביאים קיצורים בדפדפן אוכל לייצא ולשלוח לו
@lavitoren-הטי-ל
אני מקבל
אם תרצה תגובה רחבה יותר אפשר בפרטי: y@link.tz
@lavitoren-הטי-ל מסכים איתך בכל מילה, אין חולק שגדרים הם חשובים ונצרכים וזו גם הסיבה שאני משתייך לציבור שלי החרדי היקר והנפלא.. כי אי אפשר בלעדי זה בתווך הארוך אבל את צריך שהדברים יעמדו על דיוקם דווקא בגלל חשיבות המסורת.
וצריך זהירות בלהחיל חומרה פרטית על האחר שאז יוצא שכרו בהפסדו..
צודק שהתרחקנו מהשאלה המקורית של המתכנת, אבל האמת היא שדווקא בפורום של חברה כמו ימות המשיח שחיים בה ביום יום את החיבור בין טכנולוגיה מתקדמת לבין שמירה על ההלכה והמסורת יש ערך רב לליבון נושאים כאלה.
בסופו של דבר, התפיסות והבירורים הללו משפיעים ישירות על הקו המוצרי של החברה ועל האופן שבו הם מנגישים את הטכנולוגיה לציבור שלנו.
בכל מקרה, הנושא רחב ובמובן מסויים הדיון מיצה את עצמו.
אז נראה לי שאכן נכון לעצור כאן, תודה לכולם על השיח המכבד והמחכים!
אכן, צודק שגם איך לומדים והגישה ללימוד הם חלק ממה שרב מקנה לתלמידו.
הנקודות שהעלית חשובות מאוד, אך יש כאן יסוד שחשוב לזכור:
אמנם הציבור החרדי ער מאוד לחשיבות שבשימור המסורת והדקויות, אך גם בתוך עולם התורה אין מונופול לאף חצר או עדה על המסורת. מאז ומעולם היו חכמי המזרח, חכמי תימן, גאוני אשכנז וחכמי אירופה - וכולם החזיקו במסורת אמת איש מפי איש עד הר סיני.
מה גם, שהחרדיות כתונועה חברתית חידשה בעצמה כמה דברים שלא היו קיימים במסורת הקדומה (כמו כובד המשקל של המסגרת הסוציולוגית עצמה, הלבוש והחומרות החברתיות). לכן, לטעון לשימור המסורת המקורית ובאותה נשימה להציב את החידושים הסוציולוגיים הללו כמרכז החיים זו סתירה מובנית.
אני מבין ומכבד את המקום שממנו אתה כותב. כשנוגעים ביסודות החינוך והאמונה, טבעי שזה מעורר כובד ראש וחשש, כי כולנו רוצים לשמור על קדושת התורה והמסורת.
עם זאת, חשוב להבחין בין יסודות האמונה וההלכה לבין ראייה מפוכחת של המציאות:
לגבי איסור החפצא והמציאות:
מבחינתי, העניין פשוט משת סיבות: ראשית, הרב שלי אינו רואה ב-AI איסור חפצא וזה מספיק מבחינתי. שנית, המציאות בשטח מוכיחה זאת - נשות אברכים ויראי שמים עובדות עם הכלים הללו ביום יום, ובאיסור תורני או חפצא ברור (כמו מאכלות אסורות) אף אחד לא היה מעגל פינות מה שמלמד שזה שטח אפור "גברא".
לגבי התורה:
התורה היא המסגרת המוחלטת וכללי המשחק של חיינו. שרשרת המסורת רב מפי רב עד הר סיני היא היסוד.
כיוון שהרב שלי מחזיק במסורת חכמה אלוקית מהקב"ה, הוא אינו חושש מבירור, משאלות או מאתגור היסודות או שיאתגרו אותו עצמו.
אדרבה, דרכה של תורה היא "הפוך בה והפוך בה דכולה בה" כשיש תורה כל כך אינסופית, דווקא מתוך עמל והבנה עצמאית האדם מוצא את חלקו בתורה.
בנוגע לחשיבה עצמאית מול המסגרת ("בשנייה מאבדים עולם הבא"):
אין צורך להיבהל. המסגרת התורנית הרחבה איתנה ואמיתית, גדולי הדורות כבר ביררו יסודות עמוקים ואנחנו סומכים עליהם בלב שלם.
גם אם אנחנו לא בדיוק מבינים הכל.
במקביל, חשיבה עצמאית ועומק רעיוני הם ערך תורני מהותי גם אם לא כל אחד בשל לזה ולא לכל אחד זה מתאים כמו שלא כל אחד מיועד להוראה, ואין בכך שום פחיתות כבוד.
אני לא "תלמיד" שלו, לא גדלתי על משנתו, ועד שנתקלתי בקורס שלו לא שמעתי עליו. אני משתדל לחשוב ולבחון עמדות ושיטות בעצמי בכפוף לתורתנו כמובן ולא רק לקבל כל דבר רק כי הדביקו לו כותרת ואמרו לי.
באופן כללי נראה לי שכדאי להיזהר מלהדביק תוויות ("תלמיד שלו", "אישה", "שיוך מגזרי" וכו). המציאות והחיים הרבה יותר מורכבים ועמוקים מזה, וזה לא צורה לחפש להכניס אנשים לתבניות קבועות.
בסופו של דבר כולנו מחפשים לעשות רצון ה' על פי ההלכה והמסורת, וכשמתייחסים עניינית לגופם של דברים אפשר לנהל דיון פורה, מכבד ומחכים.
מה בין "יהודי" ל"חרדי"?
יהדות (המהות): היא השורש, התורה, תרי"ג המצוות וההלכה הפסוקה (השולחן ערוך).
זהו החיוב המוחלט, הנצחי והשווה לכל אדם מישראל, ללא קשר לשיוך חברתי, ללבוש או לעדה.
חרדיות (המסגרת/הסוציולוגיה): היא תנועה חברתית-תרבותית שצמחה בעת החדשה (בעיקר באירופה מול תנועות ההשכלה והחילון) כמענה מגן.
החרדיות מייצרת מערכת של סורגים, חומות, לבוש אחיד, שפה ונורמות חברתיות שנועדו לשמור על הקהילה ועל הזהות הדתית מפני השפעות חיצוניות.
למה חרדיות היא "כלי עזר" ליהדות?
החרדיות משמשת כמעטפת הגנה (חממה).
כשם שקליפה מגינה על הפרי כדי שיוכל לגדול מבלי להירקב, כך הנורמות, הקהילתיות והסייגים של העולם החרדי נועדו לעזור לאדם לשמור על יהדותו, על תורתו ועל מצוותיו בסביבה מאתגרת.
הבעיה מתחילה כאשר מתבלבלים בין המעטפת (הכלי) לבין התוכן (המהות):
הכלי: הלבוש, השפה, הנורמות הקהילתיות, החומרות הספציפיות וההגדרות החברתיות.
המהות: לימוד תורה, שמירת שולחן ערוך, יראת שמים, מידות טובות.
אם אדם חושב ש"להיות חרדי" זו תכלית המצוות הוא הופך את האמצעי למטרה. הכלי נועד לשרת את היהדות ולא להחליף אותה.
מאז ומעולם - מאות שנים לפני שנוצר המושג "חרדיות" במודל המודרני שלו - היו בעם ישראל יהודים צדיקים, תלמידי חכמים ויראי שמים שחיו לפי השולחן ערוך בכל תפוצות ישראל (במזרח, באירופה ובתימן), מבלי שהייתה קיימת ה"סוציולוגיה החרדית" של ימינו.
התורה ניתנה לכלל ישראל ("שבעים פנים לתורה"), והיא מכילה בתוכה דרכים, מנהגים וסגנונות עבודה רוחניים שונים. יהודי שומר מצוות שאינו חלק מהמסגרת החברתית חרדית, אך פועל כהלכה על פי רבותיו (ששימשו ת"ח) מקיים את היהדות במלואה. וזו בחירה שלו אם להשתייך למסגרת החרדית ולהשתמש בערך הנפלא שהיא מעניקה.
@שמול
כשיש טיעונים חדים ולמדניים קשה להאמין שבן אדם חושב עומד מאחוריהם?
אני מוחמא מכך שהטיעונים שלי נראים לך איכותיים מדי מכדי שאדם יכתוב אותם..
לגבי המכתבים:
אני מכיר, וכפי שכבר כתבתי יש לי כבוד מלא לגדרים ולסייגים הציבוריים שנועדו לשמור ולהגן. אבל שוב אתה מתחמק מהיסוד ההלכתי: מכתב הדרכה ציבורי אינו משנה את גדר ההלכה ממה שנפסק בשולחן ערוך, ואינו הופך כלי טכנולוגי ל"חזיר" האסור על כולם.
נ.ב. אם רלוונטי לך יסודות האמונה, הרב יהושע ענבל פתח את סדרת/קורס "שאל אביך" על יסודות האמונה.
ממליץ בחום! ממש כיף אינטלקטואלי-תורני.
@שמול
סליחה, אבל עשית כאן "סלט" למדני שלם רק כדי לא לענות על השאלה הפשוטה ששאלתי.
חפצא מול גברא:
AI הוא לא "חזיר" ולא "נבלה". הוא לא אסור מצד ה'חפצא' שלו (כמו שאין איסור חפצא במחשב, בטלפון או בסכין). השימוש בו הוא 'גברא' לחלוטין - תלוי מה עושים איתו ואיך.
תקנות חז"ל מול הדרכה ציבורית:
יש הבדל עצום בין תקנת דרבנן קצובה מהגמרא והשולחן ערוך לבין מכתב הדרכה או סייג חינוכי-ציבורי של רבנים בדורנו.
להפוך כל מכתב מסיבות חינוכיות ל"תקנת חז"ל שדינה מיתה" זו בוקה ומבולקה הלכתית.
ומה עם העובדות?
לא ענית על אף נקודה מעשית: אם זה איסור תורני או דרבנן חמור, איך מאות אברכים ותלמידי חכמים מאשרים לנשיהם לעבוד ב-AI יום-יום בהייטק?
האם כולן "פורצות גדר"? ברור שלא. הם מבינים היטב שזה כלי עבודה מקצועי.
הבהרה לגבי הכלי הטכנולוגי:
חלילה, הטכנולוגיה אינה "מעל הכל", ובנקודה הזו יש צדק בדבריך - כל כלי מצריך גדרים, יישוב הדעת ועבודה רוחנית כדי שנעשה בו שימוש ראוי ולא נשתעבד לו.
אך דווקא משום שמדובר בכלי, ההכרעה איזה גדר לשים ובאיזה אופן להשתמש בו (בין אם בפיתוח, בהייטק או בפרנסה) מסורה לכל אדם לפי הוראת רבותיו.
לא כל סייג מוצדק הופך לאיסור גורף שמחייב את כלל הציבור.
החזון איש:
החזון איש דיבר על קרירות ביראת שמים, לא על המצאת איסורים הלכתיים חדשים יש מאין על כל כלי טכנולוגי.
לגבי "חיזוק המקפידים":
חלילה, אף אחד לא "יורד" על המקפיד או מוריד בערכו הרוחני. יש הבדל תהומי בין אדם שבוחר להחמיר על עצמו
שזו זכותו המלאה, ראויה לכל הערכה ואשרי חלקו - לבין כפייה של חומרה פרטית על הכלל כאילו היא עיקר הדין.
הבעיה אינה בהקפדה האישית, אלא כשלוקחים גדר סובייקטיבי ומנסים להפוך אותו לנורמה מחייבת עבור כולם, תוך קיטלוג כל מי שנוהג אחרת כ"מזלזל",
זו בדיוק פריצת הדרך והסטייה מהמסורת של עם ישראל.
מאז ומעולם חז"ל והפוסקים נזהרו שלא להטיל גזירות שאין הציבור יכול לעמוד בהן, ושמרו מכל משמר על ההבחנה בין הלכה פסוקה לבין מידת חסידות.
מי שבוחר להחמיר אשריו. אבל להפוך דרגה רוחנית פרטית למקל שבו חובטים באחרים, תוך הכתמה של כל מי שפועל לפי הוראת רבותיו כ"חוצפה"? זו בדיוק השכחה של דרכה של תורה.
בעלות על "דעת תורה":
היהדות ומסורת הפסיקה היו כאן הרבה לפני המסגרת החרדית בצורתה הנוכחית. התורה רחבה ומגוונת (שבעים פנים לתורה), ומאז ומעולם היו בה גישות, זרמים ושיטות שונות המבוססות במסורת.
הניסיון להציג עמדה חברתית או סייג מסוים כ"דעת התורה היחידה" ואת כל מי שנוהג אחרת כמי שחוטא ב"חוצפה" - הוא ניכוס של בעלות על עולם התורה.
הרב שלי, שמבוסס גם הוא על המסורת הטהורה, אינו אוחז באלמנטים מסויימים בגישה הזו.
נ.ב.
אני גבר.
אני מביט מהצד על הדיון ונראה לי שיש כאן ערבוב יסודי בין הלכה פסוקה לבין גדרים, הנהגות ואידיאולוגיה חברתית.
איסור והיתר נמדדים לפי השולחן ערוך והפוסקים. אם הבינה המלאכותית הייתה אסורה מצד עצמה - איך מותר לנשות אברכים בהייטק להשתמש בה ביום יום כחלק מהפרנסה?
ומאידך, אם זה היתר פשוט לכל דבר למה יש מי שנמנע מזה לחלוטין?
מכאן מוכח שלא מדובר באיסור חפצא, אלא בעבודת ה' וסייגים אישיים.
חלק מהרבנים מציבים גדרים שמיועדים לשמור על דרגה רוחנית מסוימת או למנוע חשיפה לסיכונים, וזה לגיטימי לחלוטין עבור מי שצועד בדרך זו.
אבל יש הבדל תהומי בין יהדות (תריג מצוות השווה לכל נפש) לבין נורמות חברתיות או גדרים שנועדו להגן ולשמור על קבוצה ספציפית.
הקב"ה לא ברא את כל בני האדם בשבלונה אחת - הוא ברא אנשים משורשים שונים, עם תפקידים שונים וברמות רוחניות שונות.
כשם שלא מצפים מכל אדם לאמץ את אותן חומרות פרטיות בכל תחום אחר בחיים, כך לא נכון לכפות דרגה רוחנית או גדר פרטי של תפיסה אחת על הכלל - בטח כשמדובר בכלי עבודה טכנולוגי.
אני תמיד אומר שצריך לעשות הפרדה בין יהדות לחרדיות.
חרדיות זה כלי עזר ליהדות, לא היהדות עצמה.
אני מאוד מקווה שלא אסגור את הפרוייקט
לכן צריך אסטרטגייה לטווח ארוך וזה או X משתמשים משלמים או X משתמשים בחינם שאז אתה יכול לבוא עם זה לימות ולהגיד להם הקהל בפורום מצביע ברגליים על הממשק הזה ומשתמש בו
ולהציע להם רכישה (כנראה ישלמו לך את הזמן ועלויות הפיתוח שהיה עולה להם)
ובשני המקרים צריך ממשק טוב
במקרה שלך הפונקציונליות טובה
החווית משתמש לא (וזה בעיה של כל הוויב קודינג)
אחרת תוך כמה זמן הפרויקט יגנז (כמו כל הפרויקטים הקודמים)
@פתרון-AI אם תרצה אוכל לסייע עם עיצוב Wireframes
אתה חייב מודל לעבוד איתו (אחרת יבוא זמן שתסגור את הפרויקט) אז זה או מסלול כלשהו בתשלום
או לעשות את הממשק מספיק טוב (ועם משתמשים) שימות יקנו את מה שעשית
@פתרון-AI שאפו 2 דברים שיהפכו את זה למקצועי באמת